כך חשבתי לעצמי בתום הפגישה עם ט׳, מתאמנת לשעבר.
פעם במספר חודשים היא מבקשת פגישה, לשתף, להתלבט וכמו שהיא אומרת הפגישות מדייקות ומעצימות אותה.
בכל פגישה אני מתרגשת מחדש לראות איך היא צומחת ומתפתחת ושועטת לעבר הגשמת החזון.
היא מחוייבת לעצמה, לחזון ולערכים שלה, מחוברת להווייה שלה ותאמינו או לא זה פשוט עובד.
בכנות אני מודה שבמקרה שלה ״התלמיד עלה על רבו״.
בתום הפגישות שלנו, גם אני מועצמת. אני מקבלת השראה ומבינה שהמחסנית שממנה אני מביאה את עצמי לתת את המקסימום בכל מפגש אימוני, היא כמו תא בגוף שמתחדש.
הנדיבות וההשראה ההדדית ביננו מחזקת עבורי את הידיעה שאימון אישי בשום צורה הוא אינו טיפול!!!
אימון אישי הוא לחלוטין תהליך משותף של 2 אנשים בהיררכיה זהה עם מקצוע שונה.
רמת האקטיביות ושיתוף הפעולה של המתאמן מאפשרת לו להביא לאימון המון.
בכך הוא תורם להפרייה ההדדית אשר מטעינה את מחסנית הכישורים של המאמן להניע את התהליך קדימה וביחד ליצור גלגל תנופה.
המחסנית הנטענת הזו היא גם שמאפשרת לי ליצור מספר רב של גלגלי תנופה עם מתאמנים רבים ושונים. זה הריגוש בעיסוק הזה שאני מתקשה לכנות אותו עבודה. עבורי, זו יותר חווייה מעבודה.