מזה שנים, אני כבר לא סופרת כמה שאני שותה קפה כמעט כל בוקר בחברת 3-4 נשים מהשכונה. סוג של פרלמנט נשי, לא פוליטי, לא לוחמני, סתם פתיחת בוקר כייפית.
יש לנו ווצאפ שמוודא כל בוקר מי מגיעה, וגם אם אף אחת לא באה ואין לי פגישה מוקדמת או תרגול יוגה, אני שם.
והנה, שגרה חדשה נכפתה עלינו ופרלמנט הבוקר לא נפגש. תחילה ניסינו פעם אחת לשחזר את זה בבית אבל גם זה אסור עכשיו ובכורח הנסיבות כל אחת מתחילה שגרה חדשה ורק ימים יגידו אם היא זמנית ולכמה זמן.
ואני, את הקפה של פרלמנט הבנות בבוקר החלפתי בצעדה ארוכה יותר עם הכלבה (היא המרוויחה העיקרית מהסגר הזה.) לאחר מכן ממשיכה לתרגול יוגה, פלטיס או מדיטציה עם אפליקציה.
בקיץ קראתי את הספר האחרון של רובין שארמה "מועדון ה 5 בבוקר". ניהנתי, זהו ספר אימון עם הרבה תובנות שתואמות את רוח החשיבה שלי. בספר הוא ממליץ על השכמה קבועה לפני הזריחה. את שעת הבוקר הראשונה הוא מחלק ל 3 יחידות של 20 דקות כאשר כל אחת נוגעת במישור בריאותי אחר שלנו: הפיזי, הנפשי והרוחני. למעשה מדובר בכ 20 דק פעילות פיזית, 20 דק פעילות רוחנית ו 20 דקות פעילות לנפש.
אחרי יומיים שלי בתוך השגרה החדשה הבנתי שאני מיישמת חלקית את המלצתו.
אני לא משכימה לפני הזריחה אלא אחריה. אם אין לי פגישת בוקר מוקדמת אני מתחילה בפעילות ספורטיבית וממשיכה לרוחנית ונפשית בלי שבכלל תכננתי.
תכלס את השעה הראשונה של הבוקר אני לגמרי מקדישה לעצמי.
בסוף החודש נעבור לשעון קיץ ואולי אנסה להתחיל את הבוקר לפני הזריחה או בסמוך לה. האמת שבינתיים זו שגרה מאד נעימה ואני קצרת רוח לדעת איך היא תשפיע עלי כשאתמיד בה מספר שבועות רצוף.
אשמח לגלות שלפחות חלק מ"ההבטחות" של רובין שארמה מתקיימות ושהמשך היום שלי יראה שונה מבחינת תפוקה ואננרגיה כשהפתיחה כזו.
לצד זה ולצד עומס של ישיבות דירקטוריון של סופשנה כשכולן מקוונות, אני מוצאת את עצמי הרבה במטבח.