יפעת אדורם זק
בימים האחרונים אני תוהה האם התמסרתי יותר מידי לאי וודאות. בשנתיים האחרונות מאז פרוץ מגיפת הקורונה למדנו שיעור על אי וודאות. פחות או יותר ביום אחד נגנזו כל התוכניות ואיתם גם חלק מהחלומות ומצאנו את עצמנו תקועים בבית, סגר, ריחוק חברתי, עבודה מהבית או ללא עבודה ועוד כל מיני שינויים חדים שקרו בחיים של כולנו. …
את תהליך האימון הראשון שליי עברתי לפני כעשור. כבר בפגישה הראשונה ביקשה ממני המאמנת לכתוב "כוונות חיים" ל 15 שנה הקרובות. היום, אני כמאמנת, קוראת לזה חזון חיים. זה היה ממש ממש קשה אבל הייתי מחוייבת לתהליך וכתבתי. לפני כ 3 שבועות הרגשתי שהגשמתי חלום. חלום שהוא חלק בחזון שכתבתי לעצמי עם המאמנת לפני כעשור. …
חטאתי שלא כתבתי כבר 9 חודשים. ככה לא מנהלים בלוג, אני יודעת. בלי תירוצים אבל אלו היו כנראה 9 "חודשי הריון" והלידה", כמשל כמובן, מתרחשת ממש בימים אלה. אמנם ועל אף הקורונה, היתה הרבה עשייה בתקופה הזו. היו אימונים אישיים וקבוצתיים, בעיקר בזום, היו לי קורסים ולימודים, אבל היתה רק מעט יצירה מבפנים. ועכשיו כשהיומן …
אני יושבת ומביטה בתמונה הזו שלמעלה ונשטפת געגוע לישיבה רגועה וחופשייה נטולת דאגות מהדבקה במחלה ופטורה מעטיית מסיכה ומריחוק מבני אדם. את התמונה קבעתי כרקע במסך המחשב ובטלפון הנייד אז יוצא לי להביט בה הרבה במהלך היום. לעיתים אני מדפדפת אותה במהירות ועוברת למסך הבא אך פעמים רבות אני עוצרת לרגע, מתבוננת בפרטים, בתנועה של …
אז זה מה שקורה לי בכל פעם שאני קמה מוקדם בבוקר לתרגול יוגה. כשהשעון מעיר אותי אני שקועה בשינה, מתלבטת אם לקום או לא, ויודעת שאם אשאר במיטה אפילו רק עוד קצת אני אוותר. אז ליתר בטחון אני מזנקת. במהרה אני שותה מים חוטפת אספרסו מוציאה את הכלבה שלא מבינה למה הערתי אותה כל כך …
כבר 5 חודשים שאנחנו חיים בין שני עולמות, זה שהיה וזה שקיים. בשיחות סלון כולנו תוהים ומייחלים לחזרה לשגרה. זו שהיתה לנו ערב הקורונה. שגרה של בילויים, חופשות, עבודה, לימודים, החיים שהכרנו. מצד שני כשמראיינים מומחים באמצעי התקשורת הם מדברים על שגרת חיים חדשה, לפחות עד שיהיה (אולי) חיסון. ואני בכלל חושבת על עולם שלישי: …
הוא אמנם גדול יותר מקודמיו, לפחות במימד הרגשי שלו, אפשר שזו גם התקופה של הקורונה שמשפיעה עלינו רגשית, כך או כך אני מופתעת מעוצמת הקושי שלי שמתבטא ברמה הרגשית והפיזית. אני עוברת דירה. אני עוזבת את הבית הפרטי והמקסים שלי ברמת חן, פרבר רמת-גני פסטורלי מהמם הגובל עם תל אביב. זו השכונה שבה אני …
אז למה אני מאמינה שכל כך חשוב לחיות על פי חזון אישי ושהסיבה העיקרית לעשות תהליך אימון אישי היא כדי להתוודא לחזון שלנו בואו נניח שהאדם והאשה הראשונים עלי אדמה היו באמת אדם וחוה. אם הסיפור הזה נכון אז ברור לנו מדוע נולדנו כולנו עם האינסטינקט הבלתי נסבל "לרצות" את האחר. כידוע, אלוהים ציווה אותם …
לפני 6 שנים עשיתי שינוי מהותי באורח החיים שלי, משכירה הפכתי לעצמאית עם משרד ביתי. לאט, אבל יותר מהר ממה שנדמה לי בניתי לי שגרה חדשה, קרייה שנייה, בהמשך הוספתי גם קריירה שלישית. כשאני כבר מרגישה שוב נוח בכסא באה הקורונה. החודשיים האחרונים זימנו לי שוב זמן לשהות ב being, להיזכר בהישגים שלי בתקופה האחרונה …
אני מתחברת לפוסט הקודם שבסופו העליתי מחשבות בנושא משבר והזדמנות. מאז קראתי קצת וחשבתי על היחסים בינהם ואני ממשיכה בנושא. על פי ההגדרה הרשמית משבר מציין אירוע או תקופה חריגה בעלת פוטנציאל השפעה שלילית בחיי יחיד, חברה, ארגון או מדינה אשר תוצאותיו יכולות להביא לפגיעה חמורה עד כדי איום על עצם קיומם. בעברית, שורש המילה …
עברו 10 ימים מאז שכתבתי לאחרונה. חג הפסח חלף ותוך כדי החלו הדיבורים על אסטרטגיית יציאה וחזרה לשגרה. אז קודם כל די מהר הבהירו לנו שחזרה לשגרה אין משמעותה לחזור לחיים שהכרנו ערב מגיפת הקורונה. אסטרטגיית היציאה למעשה נועדה לשחרר לאט לאט את המגבלות שהוטלו עלינו בחודש האחרון. ליצור שגרת חיים חדשה ונורמטיבית יותר בצילה …
אז אנחנו ממש בערב חג הפסח שיחול מחר. חג מוזר, חג שמציין את יציאת היהודים מעבדות לחרות בזמן שפה בשנת 2020 במדינה שלנו הוכנסנו לסגר. באופן טבעי רוב הברכות של כולם מדברות על יציאה לחרות מהסגר הזה ומהתקופה הזו. אני לא רואה את הסגר כגניבת החרות. אני מצליחה לראות גם הרבה חופש במצב שנקלענו אליו. …
האם גם אתם מסכימים שבכל רגע נתון מתרחש שינוי ושתכלס כל רגע אינו זהה לקודמו ולזה שיבוא אחריו ? אם כן אז אתם בטח גם מסכימים שהעולם נמצא כל הזמן בתנועה. משכך באופן טבעי עם אנחנו עוצרים אנחנו למעשה הולכים אחורה, נתקעים. אולי זו הסיבה הכי בסיסית לצורך שלנו לנוע, להשתנות ולא לעצור, כדי להרגיש …
כך חשבתי לעצמי בתום הפגישה עם ט׳, מתאמנת לשעבר. פעם במספר חודשים היא מבקשת פגישה, לשתף, להתלבט וכמו שהיא אומרת הפגישות מדייקות ומעצימות אותה. בכל פגישה אני מתרגשת מחדש לראות איך היא צומחת ומתפתחת ושועטת לעבר הגשמת החזון. היא מחוייבת לעצמה, לחזון ולערכים שלה, מחוברת להווייה שלה ותאמינו או לא זה פשוט עובד. בכנות אני …
כשחוסר בהירות לגבי השבוע שלי מחלחלת אל ליבי, אני בדרך כלל קודם כל בוחנת מחדש את הערכים שלי ואיך הם באים לידי ביטוי ביום יום שלי. יש עוד כמה תרגילים שאני נוהגת לעשות עם עצמי מידי פעם וזה עובד. אני מגלה שכאשר אני לגמרי בנוכחות עם הכאן ועכשיו "השמים הם הגבול"…. שמחה לחלוק איתכם מספר …
הצורך בצמיחה והתפתחות אישית פוגש את רובנו בתקופה דומה בחיים. פעם קראו "לזה" משבר גיל ה 50, היום מדברים כבר על משבר גיל ה 40 ואני בככל לא חושבת שצריך להתייחס "לזה" כאל משבר. אני מציעה לקרוא "לזה" הזדמנות. אך נתחיל בלהגדיר את "הזה". בעיני מדובר בשלב נהדר בחיים. קודם כל זהו שלב שבו אנחנו …
ככה תמי הרגישה כשחזרה לשוק העבודה אחרי שנה של חופשה שאינה קשורה לחופשת לידה. תמי, קרייריסטית בת 40, החליטה אחרי קריירה ארוכה שבא לה שנה של חופש. כשהסתיימה השנה החזרה לעבודה היתה מלווה מבחינתה בהתרגשות עם ניצוץ של בהלה. המוח לא נח לרגע ומחשבות רבות הטרידו אותה. "האם אצליח להסתדר עם הבית, אני חייבת לארגן …
אני אדם מאד מודע ומאד מאמינה בעצמי אמרה לי חברה. אני מבינה שיש אנשים שצריכים מישהי כמוך, מאמנת, אבל אני חושבת שאם אדם יודע מה הוא רוצה והוא חזק הוא יכול לבד. סבבה אמרתי אך בליבי חשבתי, שזה קצת מוזר לשמוע את זה ממישהו שחי את חייו ללא חזון, פשוט מתנהל בשגרה. אבל אסור לי …
לקח לי שנים להבין שהרכבת פאזלים זה הרבה יותר ממשחק ילדים. תמיד אהבתי להרכיב פאזלים מורכבים של לפחות 1,000 חתיכות… כאלה שצריך בשבילם לפנות את השולחן, לפזר את החלקים ולהתחיל לעבוד. כאלה שצריך לפנות שולחן גדול בשבילם, לפזר את החלקים ולהתחיל לעבוד. התפתחות הקריירה שלי והתהליך שעברתי להתוודאות עמוקה לעצמי הביאו אותי להבנה שהמשיכה שלי …
